תנ"ך

רכזת : מרי חזן

תוכנית לימודים בתנ"ך

"מאז באתי לארץ עוצבתי בעיקר מהתנ"ך, שרק פה, בארץ, החילותי להבין אותו בכל עומקו, והושפעתי ממנו יותר מכל ספר וספרות אחרים – יהודיים ולא יהודיים. ( דוד בן גוריון).

ספר התנ“ך מהווה בסיס להבנת היבטים עיקריים בהיסטוריה היהודית-ישראלית, במורשת ובאמונותיה. מטרת תכנית הלימודים היא שהתלמיד יגלה עניין וסקרנות ביחס לספר התנ“ך, יכיר את העושר, את הגיוון ואת האיכויות המיוחדות של הספר,  יגבש את זהותו הבוגרת והערכית וידע ששורשי תרבותו נובעים ממנו.

הפרקים המופיעים בתכנית מהווים תשתית טובה לחיבור ערכי, לדיאלוג, לחשיבה וללמידה משמעותית מגוונת עבור התלמידים. הסיפור מעורר בתלמידים ממדים של סקרנות וחשיבה, ביקורת, אמפתיה ועיסוק בשאלות ערכיות ורלוונטיות.
סיפורי התנ"ך  מהווים תשתית לתפיסת האדם את הזיקה שבינו לבין אלוהיו, בינו לבין חברו, בינו לבין משפחתו, ובין העם לעמים. נושאים אלו מעלים שאלות ודילמות ערכיות ורלוונטיות לחיי התלמידים.

לימודי התנ"ך נלמדים לפי רפורמת הלמידה המשמעותית – עמ"ר. ארגון הלמידה, ההוראה וההערכה, במסגרת הלמידה המשמעותית, נותן דגש לשלושה היבטים מרכזיים: ערך לתלמיד ולחברה, מעורבות בלמידה, ויצירת רלוונטיות לחייו.

מטרות בתחום הידע:

1. ידיעת המסופר במקרא על ראשית האנושות ועל קורות עם ישראל מימי האבות ועד חורבן בית ראשון ושיבת ציון.
2. הכרת הדעות וההשקפות היסודיות שבמקרא, כפי שהן באות לידי ביטוי בטקסט המקראי על מבחר סוגותיו.
3. הכרת החברה המקראית, תרבותה וזיקתה לתרבויות המזרח הקדום.
4. הכרת תהליך גיבוש ספר התנ"ך בהקשרו ההיסטורי.

מטרות בתחום המיומנויות

פיתוח מיומנויות הנדרשות לשם עיון עצמאי בתנ"ך:

א. מיומנויות קוגניטיביות

1. איתור מידע והשוואה – איתור מידע, הערכתו והשוואתו עם טקסטים מקראיים אחרים או עם טקסטים חוץ-מקראיים.
2. חשיבה ביקורתית ואמפתית – פיתוח שיח ביקורתי ואמפתי אודות מעשים, דמויות ומחשבות במקרא.
3. טיעון והנמקה – הצגת טיעונים מבוססים הנוגעים לשיח התנ"כי ולהווייתו.
4. חשיבה יצירתית – חשיבה יצירתית, העלאת מגוון רעיונות להבנת הטקסט המקראי ולהתמודדות עם הדילמות הערכיות והטקסטואליות שהוא מעלה.
5. משמעות ורלוונטיות – הפקת תובנות, עמדות ורעיונות לחיי התלמידים באופן מושכל וביקורתי.

ב. מיומנויות תוך-אישיות

6. אינטליגנציה רגשית – הכלת פרשנות של אחרים וניהול שיח רגשי אודות הכתובים והעולה מהם; שיתוף בתחושות ובהרגשות.
7. תחושת מסוגלות – מסוגלות להתמודד עם משימות שונות של עיון במקרא תוך הבעת רפלקציה אישית בכתב ובעל פה.

ג. מיומנויות בין-אישיות

8. ניהול שיח – ניהול שיח מכבד גם במצבי מחלוקת ואי הסכמה על רקע השקפתי, ערכי או פרשני.
9. טיפוח היכולת להתמודד עם ריבוי דעות ועם ערכים משתנים במקרא.
10. פיתוח יכולת דיון אודות כתובים הנתונים במחלוקת.

ערכים

1. הכרה בחשיבותו של התנ"ך כמבטא ערכים אוניברסליים בכלל, ואת ערכיו של העם היהודי בפרט. כדוגמה לכך: ערכים הקשורים לתחום שבין אדם לחברו, אחריות חברתית, חרות, צדק, אמונה מונותאיסטית ועוד.
2. מודעות ושיח מעמיק אודות אופיו של התנ"ך כמייצג מגוון אמונות, דעות, דילמות ערכיות ותפיסות עולם במורשת ישראל, כך לדוגמה: היחס לבחירה חופשית, אחריות האדם על מעשיו, גמול וצדק, פולחן ועוד.
3. הבנת מקומה של ארץ ישראל בתנ"ך, והכרה בקשר של העם היהודי לארץ ישראל.

נושאי הלימוד

א. הכרת תקופת השופטים וסיפורם של השופטים השונים, והמעבר לממשל של מלוכה.

ב. ידיעת סיפורי המלכים שאול, דוד ושלמה.

ג. ידיעת סיפורי התפלגות הממלכה והאירועים שהובילו לחורבן הבית.

ד. הכרת תופעת הנבואה: עולמו של הנביא ופעילותו, סוגי נבואה: פורענות, נחמה וגאולה.

חלוקת הנושאים לפי שכבות הגיל

בכיתה ז' ילמדו שלוש שעות שבועיות– פרקי חובה ובחירה ללמידה עצמית

שמואל א' –שמואל  ב' : סיפורי שמואל המלכת שאול וימי דוד

מלכים א'- מלכים ב'  מלכות שלמה וסיומה עד התפלגות הממלכה

בכיתה ח' – מגמה על פי בחירה הסיפורים המיוחדים של התנ"ך המעצבים את תודעתינו.

בכיתה ט' ילמדו שלוש שעות שבועיות– פרקי חובה ובחירה ללמידה עצמית.

מלכים ב': גלויות ישראל ויהודה, מסע סנחריב והצלת ירושלים.

עזרא: הצהרת כורש.

יונה, עמוס ישעיה וירמיה: נבואה.

מגילת רות ואסתר.

 

דרכי הערכה

• מבחנים, בחנים, מטלות כיתה ובית.
• הערכה חלופית כגון:

עבודת חקר – אישית או בקבוצות.

מטלת ביצוע, כגון: העברת רפרט על טקסט שנלמד באופן עצמאי, ארגון חידון תנ"ך שכבתי או בית-ספרי, הכנת ערב לימוד שכבתי או של הורים וילדים.

הדרכת סיור לימודי או הכנת סיור וירטואלי למקום הקשור לפרקי התכנית.

בניית מרכז למידה עבור שאר הכיתה על יחידה ספרותית שנלמדה באופן עצמאי.

יצירה בתחום דעת אחר כגון: ציור, הפקת סרטון, הוצאת עיתון, קומיקס.

תלקיט: מדגם עבודות שנצברו המשקפות התקדמות והתפתחות תהליך הלמידה.

למידה מבוססת פרויקטים – PBL.

כל יוזמה והצעה אחרות על פי בחירתו של המורה והתלמיד.