חט"ב דקל וילנאי הרב תחומי עמל קיבלו אות מצוינות ערכית והגיעו לצמרות
חטיבת הביניים דקל וילנאי אורט זכו באות מצוינות ערכית. מצוינות בזהות יהודית, דמוקרטית, ציונית ואזרחית. מנהלת החטיבה בר מעוז, תלמידים, הורים וצוות ארחו השבוע את ועדת האות מטעם תכנית מארג של משרד החינוך וכל ישראל חברים. הם נבחנו והציגו את תפיסתם הייחודית וזהותם המתעצבת לנוכח ערכים אלו. יו"ר הועדה מר דני ברונשוויג אמר תפיסת ביה"ס, זהותו ואופן הצגת הדברים מפי התלמידים הייתה לא אחרת מאשר מושלמת. ראש החטיבה לזהות יהודית בכי"ח, הגב' שוקי יניב אלחדד אמרה, לאחרונה מוצגת מערכת החינוך כתיבת פנדורה אבל ראינו שמהתיבה שבבית הספר הזה דווקא עולה אור חזק של תקווה, של חינוך לערכים ושל איכות שהרבה זמן לא נראו או נשמעו. חברת הועדה צופית אליצור סיכמה את דבריה באמרה שהיא חשה פספוס על כך שילדיה שעתה כבר גדולים ולמדו בחינוך הדתי, לא נחשפו לכזה שיח ערכי ועמוק בדבר זהות יהודית, ציונית, אזרחית ודמוקרטית. חבר הועדה עמיחי צור ומנכ"ל מארג הצביע על מידת הכנסת האורחים ופתיחת הלבבות הייחודיות שהוא חש לאורך כל שעות הביקור. ממלא מקום ראש העיר וסגנו מר גיא יפרח אמר בזמן הקורונה כשהעיר התגייסה לעזרה הדדית תלמידים, מורים והורים מביה"ס לקחו חלק במערך והוכיחו שערכיהם מתממשים הלכה למעשה. ראש מחלקת חינוך, מר דוד שרת דיבר על דרכי הנועם והחיוך שמלווים את האווירה בבית הספר. המנהל השמונה שנתי של דקל וילנאי אורט סיפר בתום הביקור, על תחושת גיבוש הצוות, הגאווה שמרחיבה את הלב ועל רוממות הרוח עמה יצאו המבקרים.
תכנית מארג מלווה את בית הספר מזה ארבע שנים. בשנים האחרונות בית הספר עבר שינוי בתכנים ובאופן העברתם, התלמידים בחטיבת הביניים צומחים מן השורש אל צמר"ת הדקל. התפיסה בבית הספר דוגלת בברור זהות לנוכח צמיחה אישית, בעיצוב זהות לאור מנהיגים כמובילי דרך, בגיבוש זהות לאור מקורות בעלי רוח יהודית, בפיתוח ובניית תודעה אזרחית כחלק מזהותנו כיחידים וכעם. זו משמעות הצמר"ת, זו התפיסה המגלמת את סיפור ביה"ס, בהשראתה מועברים התכנים, זו התהודה אשר משפיעה על עיצוב כתלי ביה"ס המזמנים שיח ושאלות מבררות זהות, מהם מתגבשת האווירה ולאורם נכתב פרופיל ביה"ס, גובשו גרעיני המומחיות וזוקקה הליבה הערכית. (מתוך חוברת התפיסה הייחודית של ביה"ס).
זאב וילנאי ז"ל על שמו קרוי ביה"ס היה חוקר ארץ גדול, אשר התפעל מנופיה, התהלך בשביליה והתבשם מצמחיה וזה מה שחיזק את הקשר בינו ובין הארץ, וילנאי טבע את המשפט "ואהבת לארצך כמוך", זו רוחה של תפיסת ביה"ס. אנו אוהבי ארץ המחנכים את תלמידינו להיות מובילי דרך, מנהיגים השומרים על כבוד האדם, החותרים למצוינות דרך חדשנות. תלמידינו הם חלק מקהילת העיר המדהימה הזו, הם בעלי תחושת שייכות, אוהבי אדם, אוהבי מולדת הצומחים להיות בני העם הזה ובני הארץ על כל נפלאותיה, סיפרה מנהלת בית הספר והמשיכה, הדקל המסמל אותנו על שורשיו, גזעו, כפותיו ופירותיו המתוקים הוא סמלנו. בספר שמות מסופר שכאשר בני ישראל יוצאים ממצרים, העץ הראשון שפגשו היה עץ דקל, התמר "ויבואו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים, ויחנו שם על המים“ (שמות פרק טו פסוק כז‘), עבורם 70 עצי התמר באותו נווה מדבר סימלו תקווה, חירות ואופטימיות, עבור ביה"ס ודמות הבוגר הדקל מהווה סימן דרך, מתווה לצמיחה, שאיפה למצוינות, לחיבורים בין העבר להווה, בין אהבתו של וילנאי למולדת ובין היותנו בני העם והארץ הזו. סיכמה בר מעוז.
מובילות התכנית בבית הספר, מרי חזן ואורלי ממן הובילו את חברי הועדה למפגש עם התלמידים שסיפרו לשופטים על תהליך עיצוב זהותם. "אני התמודדתי עם הקושי שלי בעמידה בפני קהל לאור ההתמודדות של משה רבנו. משה גמגם ובכל זאת הנהיג עם, מהיכן האומץ? הוא לא עשה זאת לבד, סביבו היו תומכים ויחד הם התוו דרך. בזכות האומץ שחברי כאן נותנים לי גם אני אעז ואבטא את עצמי ואת עמדותיי בקול" תאר תלמיד כיתת ז' בפני השופטים. תלמידת אחרת הסבירה "במשנה נאמר שארבע מידות יש בחכמים: ספוג, משפך, משמרת ונפה. ספוג, סופג הכל, משפך מכניס ומוציא ולכן חסר תכלית, משמרת, מוציאה יין וקולטת שמרים. ונפה יודעת להפריד כמו קמח וסולת, אני חושבת שבכל תלמיד יש את כל המידות. לעיתים אנו מסתקרנים וקולטים הכל ללא קושי כספוג, לעיתים כלום לא נקלט ואז אנו כמשפך, כאשר אנו מגבשים דעה על נושא אז אנו כמשמרת וכאשר אנו מפרידים בין הדברים ומשתמשים בהם הלאה אז אנו כנפה", אחד השופטים ביקש לשתף, "אני יכול להסתכל על המשפך דווקא ככלי שמעביר ידע ואז גם לו יש משמעות", והיא עונה "אני חושבת שהצגת את המשפך באור שלא ראיתי והוא מוצא חן בעיני אף יותר" כך התנהלו להן שיחות על צמיחה אישית ברוח המקורות.
ליד קיר המנהיגים, נשאלו התלמידים על המנהיג שבתוכם ותלמיד כיתה ח' ענה "אני לומד לזהות את נקודות החוזק שבי וגם את החולשות, כמו המנהיגים הניצבים כאן על הקיר. לדעתי יש לבחון מנהיגים לאור המשפט של ג'ון אדמס, נשיא ארה"ב שאומר אם מעשיך נותנים השראה לחלום יותר, ללמוד יותר, לעשות יותר, הרי אתה מנהיג, ויום אחד גם אני אהיה תלוי כאן על הצללית הבאה שבקיר המנהיגים".
בתחנה אחרת בה הוצגו הפריטים שלקח אילן רמון ז"ל לחלל והקשר לרוח היהודית, סיפרה תלמידה "אני מגיעה ממשפחה שרובה הושמדה בשואה, סבא שלי סבל ושרד ואז אילן רמון החליט לקחת איתו לחלל ספר תורה קטן של ילד שלמד ממנו לבר-מצווה במחנה ברגן-בלז'ן, אז אפילו החלל קשור לרוח היהודית ולמורשת שממנה אנו צומחים, אף פעם לא אשכח מי אנחנו וכמה חזקים אנחנו, בשביל זה סבא שלי שרד", "אילן רמון לא היה אדם דתי אבל לפני יציאתו לחלל הוא ברר את זמני כניסת ויציאת השבת בחלל, למה? בעיני הוא עשה זאת כי הוא טס בשם עם, הוא טס כשעל גבו מורשת ובכך אני גאה" הסבירה תלמידת כיתת ט' לוועדה. "בספר ויקרא כתוב ולאחר מכן גם נחקק חוק בשם לא תעמוד על דם רעך, המשפט הזה מקבל משמעות עמוקה כאשר אני לומד על חסידי אומות העולם. הם לא היו יהודים ובחרו לסכן עצמם ולהציל יהודים, להציל אדם. גם אנחנו כיום עוזרים ועומדים בפני עוולות. בגין עזר לוויאטנמים, הוא לא היה חייב אבל כעם שידע סבל הוא לא יכל לעמוד מנגד. אנו שולחים צוותי עזרה למקומות שחוו אסונות, אנו מסייעים לסורים" הסבירו תלמיד כיתה ט לרגלי הקיר 'משואה למשואה' שמציג דילמות בהיסטוריה של העם היהודי וכיום ותלמיד נוסף חיזק ואמר "אנו עוזרים לבני עירנו דרך פעולות התנדבות שביה"ס מקדם. והעיר מזמנת. אימוץ חיילים בודדים, סיוע לקשישים, אריזת סלי מזון למשפחות, הפגת הבדידות למבוגרים, ירידקל לחייל ועוד, אצלנו זה נקרא לבבות דקל".
אחת האמהות נשאלה על איך היא רואה את הדברים, והאם ענתה "עכשיו שאני שומעת את הילדים מדברים על ערכים מתנגשים אני יכולה לספר שגם בבית שלנו, בארוחות משפחתיות עולים הנושאים האלו ויש דיונים סוערים למשל על הפלות, המתת חסד והקישורים האלו למקורות, זה עומק מחשבתי", אמא אחרת הוסיפה "כשאתה לומד שאחרים לפניך התמודדו עם קושי, זה מחזק אותך וככה הבת שלי צמחה כאן", "גם בהנהגת ההורים אנו עוברים שיח מברר זהות, תמיד מעניין לספר ולשמוע".
מרי שהנחתה את מפגש הסיכום, סיפרה על התהליך המצמיח בו לוקחים חלק מורים ותלמידים גם יחד, על המפתחות להצלחה אותם מקבלים התלמידים ועל השינוי בשיטות ההוראה והלמידה שמתרחשים בבית הספר.
בתום הביקור מנהלת בית הספר, בר מעוז הודתה לצוות שלה ואמרה "אתם הדבר האמיתי! אתם השורשים והצמרות של בית הספר והרבה מעבר לו, הוכחתם מסירות, נחישות, התמדה ומשפחה מה הם".
